זכויות הורים לילד נכה

לחיות עם מוגבלות כלשהיא, בין אם היא פיזית או נפשית זה לא פשוט. צריך להתמודד עם פעולות בסיסיות יום יומיות שלאחרים הן פשוטות ולנכים הן מורכבות, צריך להתמודד עם דעות של אנשים, מבטים ולא פעם הקנטות וביקורת, ובכלל, חייהם של אנשים מוגבלים קשים יותר מחייהם של אנשים בריאים.

בין אם זה בסופר במהלך קניות ובין אם זה במשרד הרישוי, בין אם זה בקולנוע ובין אם זה בכל שירות שמקבלים פיזית, עמידה בתור יכולה להיות מעצבנת. דקות ארוכות של המתנה ולא פעם שעות, עמידה ואי נוחות או ישיבה כשחם או קר במקום, וגם אם זה בתנאים טובים ונוחים, זה אף פעם לא נעים.

כשאנחנו מדמיינים נכה וחושבים על מי שזכאי לקבל תעודת נכה, ישר עולה לנו מול העיניים מי שמתנייד על כיסא גלגלים ולא יכול ללכת על רגליו, מי שחסר לו איבר כלשהוא או מי שיש לו נכות קשה.

אף אחד לא באמת היה רוצה לקבל תעודת נכה. היא ניתנת למי שיש לו בעיה פיזית כזו או אחרת שמגבילה אותו בתנועה או בשגרת חייו או למי שסובל מבעיה נפשית כלשהיא שגם היא לא מאפשרת לו לחיות חיים רגילים ותקינים.

מי מאיתנו האנשים הבריאים שעומד בתור במקומות ציבוריים יודע עד כמה זה יכול להיות מטריד לפעמים. במקרה הטוב מחכים כמה דקות ובמקרה הפחות טוב, זה יכול להיות גם כמה שעות. לא פעם ההמתנה היא בעמידה או עם ציוד כמו קניות, והסבלנות מהר מאוד נגמרת.

לנכים יש לא מעט הוצאות שאין לאנשים בריאים. יש להם הוצאות על טיפולים רפואיים שונים שהם עוברים, ולפעמים הטיפולים הללו צריכים להתבצע כל הזמן כשגרה, יש להם הוצאות על מיכשור רפואי, יש להם הוצאות על התניידות ממקום למקום, על ליווי ועל דברים נוספים. כמובן שיש להם גם מימון לפעמים חלקי ולפעמים מלא מהביטוח הלאומי לצרכים שונים ויש להם גם הנחות כאלו ואחרות, אבל כל הנחה בשבילם תהיה משמעותית.

רובינו אנשים שיכולים לקבל החלטות על עצמם ועל הכסף שלהם, החלטות שאנחנו צריכים לבצע ביום יום בכדי להתנהל ולפעמים בקבלת החלטות קשות יותר. אבל יש אנשים שמתקשים לקבל החלטות וצריכים סיוע, והסיוע הזה יכול להיות של קרוב משפחה, של איש מקצוע בתחום או של מתנדב.